top of page
מה קורה במוח בזמן חרדה?
במרכז התקף החרדה עומדת האמיגדלה - האזור במוח שאחראי לזהות סכנה ולהפעיל באופן מידי תגובות הישרדות. לעיתים האמיגדלה מפרשת גירוי לא מאיים כסכנה ממשית כל גירוי כמו מחשבה, זיכרון, תחושה פיזית או מצב חברתי שקורה בהווה או בעבר שבו האמיגדלה מרגישה סכנה קיומית היא מפעילה מיד את “מערכת החירום” ומכניסה את הגוף למצב ״סכנה״.


איך להתמודד עם התקף חרדה?
התקף חרדה היא חוויה קשה ומלחיצה אם כי לרוב מדובר במצב זמני בו הגוף והנפש מתאזנים ממנו במהרה. בהתקף חרדה חלק מהאנשים מצליחים להתמודד לבד, במיוחד אם מדובר בהתקף בודד או נדיר שהתחושות מוכרות וחולפות תוך זמן קצר.
ולעיתים התקפי החרדה קשיים ולכן מומלץ לפנות לאיש מקצוע במיוחד כשמדובר במקרים של התקפים חוזרים בתדירות גבוהה או בלתי צפויה, כשהתקפי החרדה מפריעים לתפקוד היומיומי, בלימודים, בעבודה או בחיים החברתיים, יש קושי להתמודד עם התקף החרדה וקיימת תחושת פחד קבועה או רצון להימנע ממ


מוציא אותך מהכלים שהשותף לועס לידך ועושה רעשים מעצבנים? לתופעה יש שם - מיזופוניה
מיזופוניה (Misophonia) היא רגישות קיצונית לצלילים יומיומיים רגילים כמו לעיסה, בליעה, נשימה רועשת, הקשה על מקלדת, גרגור, גרירת רהיטים קימוט נייר ועוד. מחקרים מוכיחים כי כ‑20% מהאוכלוסייה חווים מיזופוניה בדרגת חומרה משמעותית של כעס, חרדה, מתח מוגבר, דופק מואץ, שרירים מתוחים, פרצי כעס וחווים תחושה קשה עד כדי תחושה ״בא לי לרצוח מישהו״! אנשים הסובלים ממיזופוניה מודעים לכך שהצלילים אינם מטרידים אחרים, מה שמקשה על הסביבה להבין את הצורך שלהם להתרחק ומכאן נוצרות גם השלכות חברתיות כמו


יש לי שאלה - הבלוג
חרדה
קשב
סטרס
bottom of page