איך מקבלים החלטות?

רובנו אוהבים לחשוב שאנחנו מקבלים החלטות בצורה רציונלית. שוקלים יתרונות, בודקים חסרונות, ובוחרים באופציה הכי הגיונית. אבל האמת, רוב ההחלטות שלנו מושפעות בכלל מהורמונים, רגשות ותחושות בטן.

אם אי פעם חיפשת בגוגל איך לקבל החלטה או מודלים של קבלת החלטות, אתה כבר יודע שהתשובות הן לא תמיד חד-משמעיות. ואם אתה מרגיש לפעמים שאתה לא מבין למה בחרת מה שבחרת – אתה לא לבד. הנה סקירה קצרה של ההורמונים שמשפיעים על קבלת ההחלטות שלנו – ואיך לומר, הם די מנהלים אותנו מבלי שנשים לב בכלל.

הראשון בחבורה והאהוב עלי באופן אישי הוא הדופמין, הורמון ההנעה והערך העצמי. הדופמין הוא ההורמון שגורם לנו לרצות. הוא אחראי לתחושת המוטיבציה, ההנאה, והערך העצמי. בכל פעם שאתה משיג משהו, מקבל הכרה או פשוט מצליח – הדופמין זורם בגוף ומעודד אותך להמשיך. אבל כאן נכנסת גם הטיה: אנחנו נוטים לזכור את ההצלחות שלנו ולשכוח את הכישלונות. אנחנו מייחסים לעצמנו תכונות חיוביות, ולאנשים שלא דומים לנו איך לומר פחות. כל זה עוזר לדופמין לשמר תחושת ביטחון עצמי. לכן, החלטות רבות מתקבלות לא מתוך מה שנכון אלא ממה שגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו.

קורטיזול - הורמון הסטרס. הורמון הקורטיזול הוא ההפך מדופמין, הוא מופיע במצבי לחץ, פחד, חרדה או איום. כשאנחנו בלחץ, החשיבה שלנו מצטמצמת, נחלשת ואנו נוטים להיגרר להחלטות מהירות ולא שקולות. הורמון הקורטיזול מגביר הטיות קוגניטיביות כמו: פחד מהפסד, חשיבה דיכוטומית (שחור/לבן) צורך בשליטה מיידית ועוד. בשורה התחתונה עדיף להחליט כשרגועים, לחץ מתמשך מביא להחלטות גרועות.

אוקסיטוצין - הורמון החיבור והחברתיות המוכר גם כ”הורמון האהבה”, רק שהוא הרבה יותר מזה. האוקסיטוצין הוא ההורמון האחראי לצורך שלנו להיות חלק מהחברה, להשתייך, להרגיש שייכות והוא מסביר למה אנחנו לפעמים מחקים אחרים, למה אנחנו מקבלים החלטות מתוך לחץ חברתי, ולמה אנחנו מהססים ומתלבטים כשהחברים שלנו מחליטים בשונה מאיתנו. ישנם נוירוני מראה, שפועלים במקביל לאוקסיטוצין הגורמים לנו לחקות את מי שסביבנו ולא תמיד זה במודע. למעשה האוקסיטוצין אחראי לכך שכשכולם סביבך מתחתנים אז גם אתה מתחיל להרגיש שהגיע הזמן, ושכולם עושים ספורט אתה מתחיל לרוץ... סה״כ זה לא רע כשאתה חי בסביבה טובה ומפותחת - ספר לי מי חברך ואספר לך מי אתה.

הורמון הטסטוסטרון – הורמון האגו והשליטה. הוא קיים אצל גברים וגם אצל נשים. הטסטוסטרון קשור לביטחון עצמי, יוזמה, ותחושת עליונות, לרוב הוא יעיל לנו אך עודף ממנו יוצר “חשיבת סכום אפס” אם אני לא מנצח אני מפסיד.

הורמון הטסטוסטרון יושב על מערכת ההישרדות שלנו וגורם לנו לחשוב ש”אם זה לא אני – אז מישהו אחר, וזה רע”.

וכשזה קורה אנחנו עלולים לקבל החלטות מונעות מאגו, לא משיקול דעת.

אז מי מחליט – אנחנו או ההורמונים?

החדשות הרעות הן שרוב ההחלטות לא מתקבלות על ידי החלק הרציונלי במוח, והחדשות הטובות הן שברגע שאתה לומד לזהות את ההשפעות ההורמונליות על קבלת ההחלטות שלך – נפתח מרחב חדש של מודעות ובחירה.

אז אם אי פעם תהית איך מקבלים החלטות בצורה טובה יותר – ייתכן שהתשובה לא נמצאת רק ברשימת בעד ונגד. הורמונים כמו דופמין, קורטיזול, אוקסיטוצין וטסטוסטרון משפיעים עמוקות על החשיבה שלנו. הם לא אויבים – הם חלק מהביולוגיה שלנו וככל שנהיה מודעים להם, נוכל לבחור טוב יותר בבחירות שיבטאו אותנו באמת.

לסיום קבלו כמה טיפים פרקטיים לשיפור תהליך קבלת החלטות:

1. עצרו רגע לפני שאתם מחליטים.

2. שאלו את עצמכם האם אני פועל מהפחד או מהחזון?

3. האם אני מושפע ממישהו אחר או שזה רצון אמיתי שלי?

4. בדקו איזה הורמון פועל פה? דופמין, קורטיזול, טסטוסטרון או אוקסיטוצין?

מהססים? אל תתלבטו. לשירותכם אני מציעה שיחת ייעוץ טלפונית בה תוכלו להתייעץ ולשאול, ללא כל עלות או התחייבות. השתמשו בכך וצרו עמי קשר.

ליז שמש

מטפלת התנהגותית קוגנטיבית Biofeedback CBT

054-5414193, בית הפרמידה, סוקולוב 40 רמת השרון